גזר דין בתיק ת"פ 33143-09-12

1.       בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים, הודה הנאשם, והורשע, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן שהוגש.

2.       הנאשם, יליד 27.5.1983, מכור לסמים מסוכנים. כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, מונה שני אישומים. האישום הראשון מתייחס לכך שבתאריך 4.9.12 איים הנאשם על אמו, באמצעות סכין מטבח גדולה, כי אם לא תמסור לו כדורי "קלונקס" שהסתירה מפניו, יפגע בה. בפחדה מהנאשם, מסרה האם לנאשם את הכדורים. על רקע דברים אלה הורשע הנאשם בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 (סיפא) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

          האישום השני מתייחס לאירוע שאירע בתאריך 28.8.2012, שאז הנאשם זייף את תעודת הזהות של אחיו, ובאמצעות התעודה המזויפת, משך מחשבון הבנק של אחיו סכום של 1,850 ש"ח. על רקע דברים אלה הורשע הנאשם בעבירות של זיוף מסמך, לפי סעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, וקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

3.       בטיעונו עמד בא כוח המאשימה על חומרת העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, ועל כך שהוא חוזר ומבצע עבירות בתחום האלימות במשפחה, והוא מסוכן לבני משפחתו. בא כוח המאשימה הצביע על כך, שעוד בשנת 2004 המליץ שירות המבחן להעניק לנאשם טיפול לגמילה מסמים, אך הנאשם לא שיתף פעולה עם תהליך שכזה.

          בא כוח המאשימה הוסיף וטען, כי בעברו של הנאשם חמש הרשעות בעבירות רכוש, בעטיין ריצה חמישה עונשי מאסר בעבר. ממאסרו האחרון השתחרר הנאשם אך ורק בתאריך 26.8.2012, דהיינו, יומיים בלבד לפני שביצע את העבירות המיוחסות לו באישום השני (משיכת סכום כסף מחשבון אחיו באמצעות תעודה מזויפת), ותשעה ימים לפני שאיים על אמו בסכין. כמו כן תלוי על הנאשם עונש מאסר על תנאי, בן חמישה חודשים, אותו מבקש בא כוח המאשימה להפעיל באופן מצטבר לעונש שיוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום שלפני.

          לדעת בא כוח המאשימה, מתחם העונש ההולם במקרה שלפני הוא בין 3 ל- 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לגבי שני האישומים גם יחד. בא כוח המאשימה סבור, שיש להטיל על הנאשם עונש מאסר ברף העליון. כמו כן עתר בא כוח המאשימה להפעלת עונש מאסר על תנאי, התלוי ועומד מעל לנאשם, באופן מצטבר לעונש המאסר שיושת עליו.

4.       באת כוח הנאשם הדגישה את הצורך במתן טיפול גמילה לנאשם, וכן ציינה את העובדה, שאף אביו מכור לסמים. הפועל היוצא מעובדה אחרונה זו הוא, שאם הנאשם לא יעבור טיפול גמילה, כי אז בתום ריצוי העונש, יחזור הנאשם לבית הוריו וישוב לסורו. לצד התמכרותו לסמים מסוכנים, ציינה באת כוח הנאשם אף את העובדה, שהנאשם לוקה בהפרעה נפשית (אם כי לא הפרעה הגורעת מאחריותו הפלילית).

          לטענת באת כוח הנאשם, הנאשם מביע חרטה על מעשיו, ולהבדיל מגישתו בעבר, עתה הוא מוכן לשתף פעולה ולקבל טיפול לגמילה מסמים.

          באת כוח הנאשם הוסיפה ואזכרה את דברי אביו של הנאשם, אשר בישיבה שהתקיימה בתאריך 23.12.2012, העיד בפני, ומסר, כי המשפחה סולחת לנאשם על התנהגותו, ומבקשת את רחמי בית המשפט, וכן מבקשת המשפחה, כי הנאשם יעבור טיפול לגמילה מסמים מסוכנים. לדעת באת כוח הנאשם, ככל שאחליט להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, כי אז מתחם העונש ההולם הוא בין שישה חודשים ל- 18 חודשים, לריצוי בפועל. בהתייחסה לעונש שהמאסר המותנה, התלוי ועומד מעל לנאשם, עתרה באת כוח הנאשם להפעילו באופן חופף.

5.       אף הנאשם בדבריו הביע חרטה על המעשים שעשה, והביע רצונו להשתתף בטיפול לגמילה מסמים.

6.       קודם שבאתי לשמוע הראיות והטענות לעניין העונש, ומתוך שביקשתי לשקול את אפשרויות הטיפול בנאשם, ביקשתי משירות המבחן להניח על שולחני תסקיר מבחן.

          תסקיר המבחן, מתאריך 13.3.2013, מציג תמונה עגומה של אדם אשר גדל בתנאי עזובה רגשית ופיזית, ונחשף לדפוסי התנהגות שליליים מצד אביו. קצינת המבחן עמדה על התמכרות הנאשם לסמים מסוכנים ועל ההפרעה הנפשית ממנה הוא סובל. עם זאת קבעה קצינת המבחן, כי "בהעדר תמונה אודות מצבו הנפשי המורכב כיום, והתמכרותו העמוקה לסמים, אין בידנו להעריך את כוחותיו כיום ובשלותו לעבור תהליך ארוך וקשה של גמילה מסמים". לאור דברים אלה נמנעה קצינת המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

          אעיר, שבפתח הישיבה שנועדה לשמיעת הראיות והטיעון לעונש, פרטה באת כוח הנאשם הסתייגויותיה  מתסקיר המבחן שהוגש, באשר לטענתה, התסקיר לא העמיק חקר בעניינו של הנאשם, ונותרו בו נקודות סתומות שהיה ראוי לבררן. טענות באת כוח הנאשם נדחו על ידי בהחלטה שניתנה באותה ישיבה.

7.       ענישה במקרה של ריבוי עבירות (סעיפים 40יג ו- 40יד(4)) לחוק העונשין:

(א)     מצוות המחוקק היא, כי במקרה בו אדם הורשע במספר עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם "לאירוע כולו". לעומת זאת, כאשר העבירות בהן הורשע אדם מהוות מספר אירועים, כי אז יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי בית המשפט לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים גם יחד.

(ב)      מדובר למעשה על שני אירועים, שהקשר היחיד ביניהם היא העובדה, שבשניהם עבר הנאשם את העבירות המיוחסות לו על רקע התמכרותו לסמים מסוכנים.

(ג)      לכאורה היה מקום לקבוע מתחם עונש הולם לכל אחד מאירועים אלה בנפרד. ואולם, מאחר וממילא בית המשפט רשאי לגזור על הנאשם עונש כולל אחד לשני האירועים, וכך אף טענו באי כוח הצדדים, כי אז לצרכיו של גזר דין זה אתייחס לכל העבירות שהנאשם הורשע בביצוען, כעבירות המהוות אירוע אחד. כפועל יוצא מכך, מתחם העונש ההולם שייקבע להלן, ייקבע לכל העבירות גם יחד.

8.       קביעת "מתחם העונש ההולם" (סעיפים 40ג, 40ט' - 40י"א לחוק העונשין):

(א)     העיקרון המנחה בקביעת "מתחם העונש ההולם" הוא "עיקרון ההלימה". בקביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה (וראו סעיף 40ט לחוק העונשין), ובין היתר יש להתחשב בפגיעה בערך החברתי המוגן והנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה. במקרהו של הנאשם יש להביא בחשבון אף את מצוקתו הנפשית של הנאשם וכן את יכולתו הדלה להימנע מעשיית המעשים המיוחסים לו על רקע התמכרותו לסמים מסוכנים.